פורטל הישראליאנה – רקע

מטרות המיזם

א. הקמת פורטל ישראליאנה צומח, דינמי מקיף וידידותי, המתעד ומנגיש מידע מקוון על תרבות היומיום הישראלית לדורותיה (בדגש על תרבות מוחשית ופופולרית). החומרים - תמונות ודפי מידע/מאמרים - נאספים ממגוון רחב של מקורות: אספנים, צלמים, ארכיונים, מוזיאונים, גלריות, חנויות ענתיקות/וינטג'/יד שניה ועוד. בניגוד לרוב מאגרי המידע הסוציו-היסטוריים, פורטל הישראליאנה אינו מסתפק במידע גולמי, אלא מציג תערוכות נושאיות שמספרות סיפור רחב ומובנה יותר. כך למשל, מרכז כרמל למורשת דרוזית - שמספר את סיפורה ההרואי של מקימת המוזיאון; בית הבראה לצעצועים - שמדגים כיצד פינת וינטג' צומחת לפרויקט חינוכי נייד או תוויות למזוודות - אוסף אזוטרי לכאורה שמספר סיפור רחב על תולדות בתי המלון בישראל. הערה: רוב הארכיונים והמוזיאונים מחזיקים בתמונות ומסמכים שמתמקדים בנושא מסוים או במקום מסוים. הפורטל שלנו מאפשר יצירת תערוכות דיגיטליות לאומיות משותפות סביב נושאים מרכזים (למשל סביב תרבות האוכל הישראלית). ב. בשלב זה הפורטל נגיש בשפה העברית בלבד, אבל אנו שואפים להנגיש אותו גם בשפות נוספות, במיוחד בערבית (לטובת אזרחי ישראל דוברי הערבית ואזרחי המדינות השכנות) ובאנגלית (לטובת יהודי העולם ולכל למי שמתעניין בהיסטוריה ובתרבות הישראלית).

ג. במרחבי האינטרנט קיימים ארגונים ואנשים שמנגישים מידע על נושאים הקשורים לישראליאנה. עם זאת, מדובר במידע חלקי ומפוזר המונגש במקרים רבים על פלטפורמות מוגבלות ומיושנות. הפורטל שהקמנו מרכז את המידע הקיים ומוסיף עליו מידע חדש.

פריטים מאוספי הישראליאנה של הדי אור

ד. הפורטל מאפשר לבעלי חפצים היסטוריים לשתף את הציבור באופן דיגיטלי באוצרותיהם (לעיתים גם בעילום שם, וללא צורך בחללי תצוגה פיזיים, מחסני אחסון, שינוע וביטוח). חשיפה אינטרנטית רחבה של האנשים והגופים שעוסקים בשימור, הנגשה והפצה של חומרי ישראליאנה (כולל אנשים פרטיים שמחזיקים ברשותם מזכרות היסטוריות ואוספים משפחתיים) – מעודדת ומוקירה את פועלם, ומאפשרת לציבור ליהנות משכיות החמדה שהם צברו. הערה: קיימים קשיים לא מבוטלים באיתור הגורמים השונים המעורבים בתחום הישראליאנה והאספנות ובשכנועם לשתף במידע שברשותם. היוזמה שלנו מאפשרת צבירת ידע, ניסיון ומוניטין שמקלים על השגת הצילומים והמידע (למשל, על האספן/נית והאוסף שלו/ה) ועל שיתופם.


ה. הפורטל מציל נכסי תרבות ישראלים מכליה ושכחה והופך למעשה למוזיאון וירטואלי של התרבות הפופולרית בישראל.


ו. הפורטל העשיר מקדם את המחקר והלימוד של התרבות הפופולרית בישראל – תחום אקדמי שעדיין נמצא בחיתוליו. ז. הפורטל יאפשר שיתוף הקהל הרחב במשובים, בהוספת מידע ובעדכונו ברמת התמונה, הטקסט והתערוכה. בכך יתאפשר לגולשים להיות שותפים פעילים במחקר, איסוף, תיעוד, שימור והנגשת חומרים הקשורים לנכסי התרבות הישראלית. ח. גלריות התמונות ודפי המידע בפורטל הישראליאנה מספקים לגולשים חוויה נוסטלגית מעשירה ומרגשת (צפייה בחפצים המשותפים שהקיפו אותם בילדותם) שמחזקת סולידריות, תודעה וזהות ישראלית-דורית מובחנת. ט. במשך שנים רבות הודרו מהפנתיאון ההיסטורי הממסדי של מדינת ישראל קבוצות ותרבויות משנה, על רקע אפליה, ריחוק ממוקדי כוח והיעדר מודעות. פורטל הישראליאנה תורם לתיקון המצב באמצעות פרסום חומרי מורשת של מי שהשתייכו בעבר וחלקם עדיין משתייכים לפריפריה התרבותית. כך למשל, יוצאי ארצות המזרח, עולי ברה"מ לשעבר ואתיופיה, דרוזים, ערבים, חרדים או דתיים-לאומיים. המידע בפורטל מהווה כלי יעיל לא רק לשימור והנגשה של תרבותם ומורשתם אלא גם להעברת המסר הערכי: התרבות הישראלית מורכבת מפסיפס עשיר ומגוון של זיכרונות, הרגלים וזהויות. כך נוכל לתרום לפיתוח הרגישות החברתית לזולת (סובלנות והכרת האחר כולל זיכרונותיו) ולתחושה של שליחות ומחויבות לחברה.

המרכז למורשת עממית, כפר שעב

י. בעידן הגלובלי תרבויות נעשות דומות זו לזו בשל החשיפה הגוברת לגירויים בינלאומיים משותפים. פורטל הישראליאנה מסייע במיתוג הדנ"א התרבותי-ייחודי של מדינת ישראל ומספק מענה מקיף לשאלה: מה המשמעות של להיות ישראלי.

יא. הפורטל מהווה מודל בינלאומי לשימור, הנגשה ולימוד באמצעים דיגיטליים של המורשת התרבותית הלאומית היומיומית. הערה: אנו מעריכים שניתן יהיה להשתמש במיזם הזה כפיילוט וכמודל למדינות נוספות. הדבר עתיד גם לתרום ליוקרה הבינלאומית של ישראל.

יב. הפורטל תורם לענף התיירות הישראלי (פנים וחוץ) מכמה מבחינות: (1) הוא מייצר "חוויה ישראלית" וירטואלית ללא צורך לכתת רגליים. לא מדובר בהכרח בתחליף לביקור הפיזי אלא בעוד אלטרנטיבה. למעשה, במקרים רבים הביקור הוירטואלי מעודד את הביקור במקום הפיזי. (2) הוא מספק רשימה ארוכה של אתרים מחוץ למסלולי המיינסטרים, שמאפשרת לתייר המקומי והזר סיורים לימודיים במגוון של מקומות ייחודיים שעדיין לא נמצאים על מפת התיירות העממית (חנויות, מוזיאונים, גלריות).

יג. הפורטל מתעד לא רק את היוזמות להנגשת ההיסטוריה המוחשית של ישראל, אלא גם את הרעיונות וההפעלות המגוונים (רבים מהם חדשניים) שמשמשים את המוזיאונים. בעזרת שיתופיות זו אנו מקווים לתרום לשיפור חווית הלמידה של המורשת בישראל. יד. הפורטל מהווה עוגן לבניית מאגר צומח של פעילויות לימודיות מגוונות לבתי ספר ומוסדות אקדמיים, כמו גם לקהל הרחב - כולל הפעלות לימודיות משעשעות (Edutainment) ומשחקי חשיבה ויצירתיות.

מבנה הפורטל ותכולתו

פורטל הישראליאנה כולל כבר מאות תערוכות צילומים ודפי מידע. הוא גדל ומתעדכן על בסיס יומי ומשרת מגוון צרכנים: מורים, תלמידים, מדענים, אנשי תקשורת, פעילים חברתיים, אמנים ואת הקהל הרחב. כל תערוכה עוסקת בנושא ספציפי הקשור לחיי היומיום של ישראל בתקופת היישוב וקום המדינה. התערוכות מסודרות על פי 24 קטגוריות נושאיות לנוחות הגולשים: מוזיאונים וגלריות; שווקים וחנויות; אספנים ואוספים; ארכיונים; מזון ומשקה; משפחה וחינוך; מוזיקה; כלי תקשורת; אופנה ולבוש; דואר וטלפון; תחבורה וניידות; פוליטיקה ומנהיגות; בטחון; אמנות פנאי ובידור; רפואה; החי והצומח; ספורט; ספרים; מגורים; דת עדה ולאום; קיבוץ ומושב; קנייה וחיסכון; תיירות; תעשייה ומלאכה.


לכל תערוכה מוצמד כפתור הקדמה שכולל אחת משתי אפשרויות: קישור למקור מידע אינטרנטי או קישור לדף מידע או מאמר שהוכן במיוחד עבור התערוכה בפורטל.


לשונית מאמרים מאגדת את דפי המידע שמלווים את תערוכות הצילומים וכן מאמרים קצרים או סקירות נרחבות על מסורות ומוסכמות בתחומים שונים שנוגעות בכלל החברה הישראלית או ייחודיות לקבוצות ומגזרים בתוכה: ערבים, דרוזים, צ'רקסים, חרדים, דתיים לאומיים, עולים מברה"מ לשעבר, עולי אתיופיה ועוד.


שתי לשוניות נוספות מקשרות לסקירה מקיפה על תחום הישראליאנה ולמבוא על אספנות ישראלית.

הפורטל נבנה על ידי תמר אלמוג ועוז אלמוג על פלטפורמת WIX בשל הידידותיות של המערכת, מקום האחסון הרחב והייעוץ היעיל שהחברה מספקת למנויים בזמן אמת. כל החומרים באתר עובדו והועלו בינתיים על-ידינו בלבד ובהתנדבות מלאה (ללא כל סיוע חיצוני). אנו אסירי תודה לאספנים, למנהלי מוזיאונים וארכיונים, לבעלי חנויות ולצלמים שתרמו לנו בשמחה ובנדיבות תמונות ומידע.


מדוע דווקא עכשיו?

את החשיבות והצורך בפורטל הישראליאנה יש להבין בהקשר הסוציולוגי הרחב. מהפכת הדיגיטציה מתקדמת בקצב מואץ ומשנה בהדרגה כל היבט בחיינו. האופן שבו אנו צורכים ושומרים מידע השתנה ללא הכר וכל הסימנים מעידים שגם תרבות ההשכלה עומדת בפני תפנית.

להלן נמנה את התמורות שהגיעו לבשלות בשנים האחרונות, ושמקלות על בניית המיזם והפעלתו:


- פעילות ברשתות החברתיות. הפעילות הענפה ברשתות החברתיות (שמייצרת קבוצות עניין ותחביב סביב נושאים מגוונים, כולל אזוטריים) מקלה לאין שיעור על איתור גופים ואנשים שמחזיקים בידם אוצרות ישראליאנה (בעיקר אספנים) ויצירת קשר איתם. הערה: מקצת מאוצרות התרבות הללו מוחזקים בידי אנשים שאינם מתגוררים בישראל. כך למשל, אוסף "הרצל" ואוסף "אלעל" הגדולים בעולם מוחזקים בידי אספנים קנדי ואמריקאי. יתר על כן, אספנים רבים ברחבי העולם מחזיקים באוספים שכוללים גם פריטים מההיסטוריה הישראלית. היום קל יותר לאתר אותם בזכות הרשתות החברתיות.

פריטים מאוספי הישראליאנה של הדי אור

- כולם מצלמים כל הזמן. הצילום, בעיקר באמצעות הסמרטפון, נעשה פעולה זמינה - כמעט ספונטנית - שמאפשרת לכל אדם (גם אלה שאינם צלמים מקצועיים) להפיק תמונות באיכות גבוהה (בין השאר באמצעות תוכנות לעיבוד תמונה, שגם הן נגישות וקלות היום יותר להפעלה). שיתוף התמונות והצגתן נעשו אף הן זמינות בשל מגוון האפליקציות הייעודיות. בקיצור, אם בעבר מיזם כמו שלנו הצריך קניית סורקים כבדים ויקרים והכשרה מקצועית, היום כל אחד ואחת יכול להיות "פועל/ת" פוטנציאלי בקוו הייצור המוזיאוני הישראלי הדיגיטלי ולראות את תרומתו באופן כמעט מיידי. הערה: במקרים רבים אין כל צורך לבקש מהמוזיאון או האספן לצלם עבור הפורטל, משום שהצילומים קיימים כבר במאגרים פרטיים (למשל, אספנים שמצלמים את האוספים שלהם לצרכי מכירה או החלפת מידע). המציאות הזו מפשטת מאד את תהליך איסוף הצילומים והכנת התערוכות. - יתרון המדיום הוויזואלי. תערוכות דיגיטליות הן היום שם המשחק בעולם האמנות והדוקו, בין השאר משום שאנשים התמכרו לצפייה בתמונות ובסרטים והכל מחליפים ביניהם גם בחיי היומיום מסרים אודיו-ויזואליים. יתר על כן, צילומים לא רק מהנים לצפייה (מייצרים את אפקט ה"וואו") אלא מאפשרים שיח תקשורתי מהיר ומתומצת. הוא לא צריך לבוא בהכרח על חשבון המסרים הטקסטואליים (זו הסיבה שהאתר כולל גם חומרים כאלה). הערה: "הילידים הדיגיטליים" מעדיפים במיוחד את המדיום הוויזואלי על פני הטקסטואלי (ראו בהרחבה בספרנו "דור ה-Y: כאילו אין מחר", הוצאת מודן, 2016) ופורטל כזה יכול לקרב אותם יותר לנושאים סוציו-היסטוריים.


- הצעירים מתחברים לרגש הנוסטלגי. נוסטלגיה ישראלית עניינה עד לפני זמן קצר בעיקר את הדור המבוגר (על הסיבות לתופעה זו ראו בסקירה "מבוא לישראליאנה" בפורטל). אבל היום, גם דור ה-Y ואפילו דור ה-Z מתחילים לגלות עניין בתחום מכמה סיבות: גם הם כבר מתחילים להתרפק על מה שהיה ואיננו (למשל על משחקי הפוגים, אוספי הטלכרט וקונסולות המחשב); רבים מחפשים זהות ייחודית (נישתית) בעולם גלובלי; בעידן תזזיתי וחד פעמי (disposable) הצעירים מוצאים בוינטג' סוג של יציבות וביטוי לקיימות; הצעירים קשורים רגשית לחפצי ילדות בשל תופעת הילדות המתמשכת שמאפיינת את הדורות הללו; רבים גילו - בעיקר בעקבות משבר הקורונה - את הפוטנציאל הכלכלי של החליפין בחפצי וינטג'.

- העניין הגובר בוינטג' ובאספנות: פרטי אספנות היו תמיד מקור לחליפין כלכלי תוסס, אבל מספר גורמים מנפו את השוק הזה בשנים האחרונות באופן דרמטי: (1) מהפכת הפנאי והקניות - שהולידה בין השאר המוני חנויות, שווקים ופסטיבלים של וינטג' ויד שניה. (2) העלייה ברמת החיים והתפתחות הרגישות האסתטית, שהולידו ביקוש גובר לאביזרים וחפצי נוי ייחודיים מהעבר - הן בעיצוב הדירות הפרטיות והן בעיצוב המרחב המסחרי - חנויות, מסעדות ועוד. (3) מהפכת התקשורת הגדילה לאין שיעור את הסיקור של חיי היומיום במדיה (העממי מייצר רייטינג). (4) האינטרנט שינתה את דפוסי המסחר והולידה כלים חדשים שמאפשרים לאנשים מכל העולם למכור ולקנות מכל הבא ליד בזמן אמת. הדוגמאות הבולטות ביותר הם אתרי האון ליין של המכירות הפומביות, שזוכים לפופולריות עצומה. מיליוני בני אדם משתתפים ב"צייד המציאות" שמייצר שפע של אדרנלין. משבר הקורונה (ובעיקר הבידודים שליוו אותו) מינף את השימוש באתרים הללו (ובאונליין בכלל) הן ככלי בידורי והן כערוץ פרנסה. הערה: אתרי המכירות הפומביות מהווים מקור שופע לתמונות של פריטי אספנות, שאפשר ללקטם לצורך תערוכות היסטוריות-לימודיות.


על היזמים

שנינו חברי סגל וותיקים באוניברסיטת חיפה ונמנינו בעבר (2007-2016) על צוות החוקרים הבכירים במוסד שמואל נאמן למדיניות ציבורית בטכניון. פרופ' עוז אלמוג הוא היסטוריון וסוציולוג מהחוג ללימודי ישראל; ד"ר תמר אלמוג היא מומחית לתרבות צעירה ולהוראה אלטרנטיבית מהחוג למדעי הלמידה וההוראה.

עוז אלמוג בדירת האספן ירי רימון

אנחנו מגיעים לפרויקט הישראליאנה עם ניסיון עשיר שכולל פרסום עשרות מאמרים וספרים העוסקים בתרבות הפופולרית בישראל, לצד מאות שיעורים והרצאות הקשורים לתחום (באוניברסיטה ומחוצה לה). ב-2008 הקמנו את פורטל המידע "אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית" שהקדים את זמנו (מבחינה טכנולוגית ותכנית) ושירת אלפי גולשים (50,000 כניסות בחודש). הפורטל, שנבנה על ידי חברת RED-ID, הופעל בחסות מוסד שמואל נאמן למדיניות ציבורית בטכניון וקתדרת אונסקו הבינלאומית למחקר ולימוד תרבויות באמצעות האינטרנט (שנינו עמדנו בראש הקתדרה).

ב-2012 הקמנו את "גלריית הרוח הישראלית" במבואה הצפונית של אוניברסיטת חיפה (8 מסכי ענק שיוצרים תצוגות דיגיטליות מתחלפות). במסגרת הגלריה אצרנו 10 תערוכות שעסקו בתופעות מגוונות בחברה הישראלית - בדגש על נוסטלגיה וישראליאנה.

תמר אלמוג במוזיאון הישראליאנה של הדי אור