מטרות המיזם
מטרה כללית
אלפי אנשים וגופים ציבוריים ופרטיים עוסקים בתיעוד, שימור, לימוד והנגשה של התרבות הישראלית הפופולרית לדורותיה (פולקלור, מורשת, ממורביליה) - למחייתם או כתחביב.
פורטל הישראליאנה הוקם לכבוד יום העצמאות ה-75 לישראל (אפריל 2023) במטרה לתעד ולהנגיש באופן ידידותי וחינמי מידע מקיף - ויזואלי וטקסטואלי - על הגופים והאנשים הללו ועל החומרים יקרי הערך שנמצאים ברשותם. הפורטל מהווה גם מעין מוזיאון וירטואלי של תרבות היומיום הישראלית לדורותיה - בדגש על תרבות מוחשית ופופולרית. החומרים באתר נאספים ממגוון רחב של מקורות: ספריות, מאגרי מידע, ארכיונים, מוזיאונים, גלריות, חנויות ענתיקות/וינטג'/יד שניה, בתי מכירות, אספנים, צלמים, מדריכי תיירות, אמנים, מעצבים, וחובבי וינטג' ונוסטלגיה בציבור הרחב.
פירוט המטרות
א. בניגוד לרוב מאגרי המידע הסוציו-היסטוריים, פורטל הישראליאנה לא מסתפק במידע גולמי, אלא מציג תערוכות נושאיות שמספרות סיפור רחב ומובנה יותר. כך למשל, מרכז כרמל למורשת דרוזית – שמספר בין השאר את סיפורה ההרואי של האישה האמיצה שהקימה את המוזיאון; בית הבראה לצעצועים - שמדגים כיצד פינת וינטג' צומחת לפרויקט חינוכי נייד; או תוויות למזוודות - אוסף אזוטרי לכאורה שמספר סיפור רחב על תולדות בתי המלון בישראל.
חשוב לציין כי רוב הארכיונים והמוזיאונים מחזיקים בתמונות ומסמכים שמתמקדים בנושא מסוים או במקום מסוים. הפורטל מאפשר יצירת תערוכות דיגיטליות משותפות סביב נושאים מרכזים (למשל, תרבות המסעדות בישראל, צעצועים בישראל, התחבורה הציבורית בישראל, מדים בצה"ל וכדומה).
ב. בשלב הראשון הפורטל נגיש בשפה העברית, אבל אנחנו שואפים להנגישו גם בשפות נוספות, במיוחד בערבית (לטובת אזרחי ישראל דוברי הערבית ואזרחי המדינות השכנות) ובאנגלית (לטובת יהודי העולם ולכל למי שמתעניין בהיסטוריה ובתרבות הישראלית).
ג. במרחבי האינטרנט קיימים ארגונים ואנשים שמנגישים מידע על נושאים הקשורים לישראליאנה. עם זאת, מדובר במידע חלקי ומפוזר המוצג במקרים רבים על פלטפורמות מוגבלות ומיושנות. הפורטל מרכז את המידע הקיים ומוסיף עליו מידע חדש.
ד. הפורטל מאפשר לבעלי חפצים היסטוריים לשתף את הציבור באופן דיגיטלי באוצרותיהם - לעיתים גם בעילום שם, וללא צורך בחללי תצוגה פיזיים, מחסני אחסון, שינוע וביטוח. חשיפה אינטרנטית רחבה של האנשים והגופים שעוסקים בשימור, הנגשה והפצה של חומרי ישראליאנה (כולל אנשים פרטיים שמחזיקים ברשותם מזכרות היסטוריות ואוספים משפחתיים) – מעודדת ומוקירה את פועלם, ומאפשרת לציבור ליהנות משכיות החמדה שהם צברו.
הערה: קיימים קשיים לא מבוטלים באיתור הגורמים השונים המעורבים בתחום הישראליאנה והאספנות ובשכנועם לשתף את הציבור הרחב בחומרים שברשותם. היוזמה שלנו מאפשרת צבירת מידע, ניסיון ומוניטין שמקלים על השגת הצילומים והמידע (למשל, על האספן/נית והאוסף שלו/ה) ועל שיתופם.
ה. הפורטל נועד לתרום להצלת אלפי נכסי תרבות ישראלים מכליה ושכחה באמצעות התיעוד הצילומי.
ו. הפורטל נועד לקדם את המחקר והלימוד של התרבות הפופולרית בישראל – תחום אקדמי שעדיין נמצא בחיתוליו.
ז. הפורטל יאפשר בעתיד שיתוף של הקהל הרחב באמצעות משובים, הוספת מידע ועדכונו ברמת התמונה, הטקסט והתערוכה. בכך יתאפשר לגולשים להיות שותפים פעילים במחקר, איסוף, תיעוד, שימור והנגשת חומרים הקשורים לנכסי התרבות הישראלית.
ח. גלריות התמונות ודפי המידע בפורטל הישראליאנה מספקים לגולשים חוויה נוסטלגית מעשירה ומרגשת (צפייה בחפצים המשותפים שהקיפו אותם בילדותם) שמחזקת סולידריות, תודעה וזהות ישראלית-דורית מובחנת.
ט. במשך שנים רבות הודרו מהפנתיאון ההיסטורי הממסדי של מדינת ישראל קבוצות ותרבויות משנה, על רקע אפליה, ריחוק ממוקדי כוח והיעדר מודעות. פורטל הישראליאנה תורם לתיקון המצב באמצעות פרסום חומרי מורשת של מי שהשתייכו בעבר וחלקם עדיין משתייכים לפריפריה התרבותית של ישראל. כך למשל, יוצאי ארצות המזרח, עולי ברה"מ לשעבר ואתיופיה, דרוזים, ערבים, חרדים או דתיים-לאומיים.
המידע בפורטל מהווה כלי יעיל לא רק לשימור והנגשה של תרבותם ומורשתם אלא גם להעברת המסר הערכי שהתרבות הישראלית מורכבת מפסיפס עשיר ומגוון של זיכרונות, הרגלים וזהויות. כך נוכל לתרום לפיתוח הרגישות החברתית לזולת (סובלנות והכרת האחר כולל זיכרונותיו) ולתחושה של שליחות ומחויבות לחברה.
י. בעידן הגלובלי תרבויות נעשות דומות זו לזו בשל החשיפה הגוברת לגירויים בינלאומיים משותפים. פורטל הישראליאנה אמור לסייע במיתוג "הדנ"א התרבותי"-ייחודי של מדינת ישראל ולספק מענה מקיף לשאלה: מה המשמעות של להיות ישראלי.
יא. הפורטל הישראלי מהווה מודל בינלאומי לשימור, הנגשה ולימוד באמצעים דיגיטליים של המורשת התרבותית הלאומית של כל מדינה באשר היא. הדבר עתיד גם לתרום ליוקרה הבינלאומית של ישראל.
יב. הפורטל תורם לענף התיירות (פנים וחוץ) הישראלי מכמה בחינות: (1) הוא מייצר "חוויה ישראלית" וירטואלית ללא צורך לכתת רגליים. לא מדובר בהכרח בתחליף לביקור הפיזי אלא בעוד אלטרנטיבה. למעשה, במקרים רבים הביקור הווירטואלי מעודד את הביקור במקום הפיזי. (2) הוא מספק רשימה ארוכה של אתרים ישראלים שנמצאים בינתיים מחוץ למפת המיינסטרים התיירותית (חנויות, מוזיאונים, גלריות).
יג. הפורטל מתעד לא רק את היוזמות להנגשת ההיסטוריה המוחשית של ישראל, אלא גם את הרעיונות וההפעלות המגוונים (רבים מהם חדשניים) שמשמשים את המוזיאונים ברחבי הארץ. בעזרת שיתופיות זו אנו מקווים לתרום לשיפור חווית הלמידה של המורשת בישראל.
יד. הפורטל מהווה עוגן לבניית מאגר צומח של פעילויות לימודיות מגוונות לבתי ספר ומוסדות אקדמיים, כמו גם לקהל הרחב - כולל הפעלות לימודיות בידוריות (Edutainment) ומשחקי חשיבה ויצירתיות. הערה: מיזם הישראליאנה נמנה השנה (2022) על זוכי הקול קורא של משרד החינוך (מבין עשרות הצעות) לפיתוח מוצר חינוכי במסלול החממו"פ (החממה למחקר ופיתוח) ביחידת הפיתוח היישומי באגף מו"פ ניסויים ויוזמות.
מבנה הפורטל ותכולתו
הפורטל נבנה על פלטפורמת WIX בשל המוניטין הטוב של החברה, הידידותיות של המערכת, מקום האחסון הרחב והייעוץ היעיל שהחברה מספקת למנויים בזמן אמת. כל החומרים באתר עובדו והועלו בינתיים על-ידינו בלבד ובהתנדבות מלאה (ללא כל סיוע חיצוני). אנו אסירי תודה לאספנים, למנהלי מוזיאונים וארכיונים, לבעלי חנויות ובתי מכירות ולצלמים שתורמים לנו בשמחה ובנדיבות תמונות ומידע.
פורטל הישראליאנה כולל כבר למעלה מ-1500 תערוכות צילומים ודפי מידע. הוא גדל ומתעדכן על בסיס יומי ומשרת מגוון צרכנים: מורים, תלמידים, מדענים, אנשי תקשורת, פעילים חברתיים, אמנים וחובבי נוסטלגיה ווינטג'. כל תערוכה עוסקת בנושא ספציפי הקשור לחיי היומיום של ישראל בתקופת היישוב וקום המדינה. התערוכות מסודרות על פי 24 קטגוריות נושאיות לנוחות הגולשים: מוזיאונים וגלריות; שווקים וחנויות; אספנים ואוספים; ארכיונים; מזון ומשקה; משפחה וחינוך; מוזיקה; כלי תקשורת; אופנה ולבוש; דואר וטלפון; תחבורה וניידות; פוליטיקה ומנהיגות; בטחון; אמנות פנאי ובידור; רפואה; החי והצומח; ספורט; ספרים; מגורים; דת עדה ולאום; קיבוץ ומושב; קנייה וחיסכון; תיירות; תעשייה ומלאכה.
לכל תערוכה מוצמדת הקדמה שכוללת אחת משתי אפשרויות: קישור למקור מידע אינטרנטי רלוונטי קיים או קישור לדף מידע או מאמר שהוכן במיוחד עבור התערוכה בפורטל.
לשונית מאמרים מאגדת את דפי המידע שמלווים את תערוכות הצילומים וכן מאמרים קצרים או סקירות נרחבות על מסורות ומוסכמות בתחומים שונים שנוגעות לכלל החברה הישראלית, או ייחודיות לקבוצות ומגזרים בתוכה.
שתי לשוניות נוספות מקשרות לסקירה מקיפה על תחום הישראליאנה ולמבוא על אספנות ישראלית.
מדוע דווקא עכשיו?
יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל הוא אירוע סמלי במיוחד. הוא מהווה הזדמנות להצגת הישגיה העצומים של החברה הישראלית בתקופה כה קצרה. אין ספק שההישג הגדול ביותר הוא בנייתה של תרבות לאומית-מקומית תוססת שמיוסדת על מורשת היהדות, הציונות והקדמה המודרנית; על האזור הגיאוגרפי והאקלים המקומי; על רב התרבותיות (קיבוץ גלויות); ועל ההיסטוריה הדרמטית המשותפת לכולנו.
את החשיבות והצורך בפורטל הישראליאנה יש להבין גם על רקע שינויים בתחום הפקה וצריכה של מידע בעולם, שמקלים על בניית המיזם והפעלתו. להלן נמנה אותם:
- פעילות ברשתות החברתיות. הפעילות הענפה ברשתות החברתיות (שמייצרת קבוצות עניין ותחביב סביב נושאים מגוונים, כולל אזוטריים) מקלה לאין שיעור על איתור גופים ואנשים שמחזיקים בידם אוצרות ישראליאנה (בעיקר אספנים) ויצירת קשר מיידי ורציף איתם.
הערה: מקצת מאוצרות התרבות הללו מוחזקים בידי אנשים שאינם מתגוררים בישראל. כך למשל, אוסף "הרצל" ואוסף "אלעל" הגדולים בעולם מוחזקים בידי אספנים קנדי ואמריקאי. יתר על כן, אספנים רבים ברחבי העולם מחזיקים באוספים שכוללים גם פריטים מההיסטוריה הישראלית. היום קל יותר לאתר אותם בזכות הרשתות החברתיות.
- כולם מצלמים כל הזמן. הצילום, בעיקר באמצעות הסמרטפון, נעשה פעולה זמינה - כמעט ספונטנית - שמאפשרת לכל אדם (גם אלה שאינם צלמים מקצועיים) להפיק תמונות באיכות גבוהה (בין השאר באמצעות תוכנות לעיבוד תמונה, שגם הן נגישות וקלות היום להפעלה). שיתוף התמונות והצגתן נעשו אף הן זמינות בשל מגוון האפליקציות הייעודיות. בקיצור, אם בעבר מיזם כמו שלנו הצריך קניית סורקים כבדים ויקרים והכשרה מקצועית, היום כל אחד ואחת יכול/ה להיות "פועל/ת" פוטנציאלי/ת בקוו הייצור המוזיאוני ולראות את תרומתו/ה באופן כמעט מיידי.
הערה: במקרים רבים אין כל צורך לבקש מהמוזיאון או האספן לצלם עבור הפורטל, משום שהצילומים קיימים כבר במאגרים פרטיים (למשל, אספנים שמצלמים את האוספים שלהם לצרכי מכירה או החלפת מידע). המציאות הזו מפשטת מאד את תהליך איסוף הצילומים והכנת התערוכות.
- יתרון המדיום הוויזואלי. תערוכות דיגיטליות הן היום שם המשחק בעולם האמנות והדוקו, בין השאר משום שאנשים התמכרו לצפייה בתמונות ובסרטים והכל מחליפים ביניהם כל הזמן מסרים אודיו-ויזואליים. יתר על כן, צילומים לא רק מהנים לצפייה (מייצרים את אפקט ה"וואו") אלא מאפשרים שיח תקשורתי מהיר ומתומצת. הוא לא צריך לבוא בהכרח על חשבון המסרים הטקסטואליים (זו הסיבה שהאתר כולל גם חומרים כאלה).
הערה: דור "הילידים הדיגיטליים" מעדיף במיוחד את המדיום הוויזואלי על פני הטקסטואלי (ראו בהרחבה בספרנו "דור ה-Y: כאילו אין מחר", הוצאת מודן, 2016) ופורטל כזה יכול לקרב אותם יותר למורשת התרבותית.
- הצעירים מתחברים לרגש הנוסטלגי. נוסטלגיה ישראלית עניינה עד לפני זמן קצר בעיקר את הדור המבוגר (על הסיבות לתופעה זו ראו בסקירה "מבוא לישראליאנה" בפורטל). אבל היום, גם הצעירים מתחילים לגלות עניין בתחום מכמה סיבות: הם הגיעו לגיל שמאפשר להם להתרפק על מה שהיה בילדותם ואיננו (למשל אוספי הפוגים, והטלכרט, חוברות המדבקות, וקונסולות המחשב); רבים מחפשים זהות ייחודית (נישתית) בעולם גלובלי; בעידן תזזיתי וחד פעמי (disposable) הצעירים מוצאים בווינטג' סוג של יציבות שחסרה להם וביטוי לאתוס הקיימות (ירוקים) שקרוב ללבם; הצעירים קשורים רגשית לחפצי ילדותם בשל תופעת ההתבגרות המתמשכת שמאפיינת את הדורות הללו; רבים גילו - בעיקר בעקבות משבר הקורונה - את הפוטנציאל הכלכלי של החליפין בחפצי וינטג'.
- העניין הגובר בוינטג' ובאספנות: פרטי אספנות היו תמיד מקור לחליפין כלכלי תוסס, אבל מספר גורמים מינפו את השוק הזה בשנים האחרונות באופן דרמטי: (1) מהפכת הפנאי והקניות - שהולידה בין השאר המוני חנויות, שווקים ופסטיבלים של וינטג' ויד שניה. (2) העלייה ברמת החיים והתפתחות הרגישות האסתטית, שיצרו ביקוש גובר לאביזרים וחפצי נוי ייחודיים מהעבר (עיצוב דירות, חנויות, מסעדות ועוד). (3) מהפכת התקשורת הגדילה לאין שיעור את הסיקור של חיי היומיום במדיה התקשורתית (כידוע "העממי" מייצר רייטינג). (4) האינטרנט שינתה את דפוסי המסחר והולידה כלים חדשים שמאפשרים לאנשים מכל העולם למכור ולקנות מכל הבא ליד בזמן אמת. הדוגמאות הבולטות הם אתרי האונליין של המכירות הפומביות, שזוכים היום לפופולריות עצומה. מיליוני בני אדם משתתפים ב"צייד המציאות" שמייצר שפע של אדרנלין. משבר הקורונה, ובעיקר הסגרים שליוו אותו, מינף את השימוש באתרים הללו (ובאונליין בכלל) הן ככלי בידורי והן כערוץ פרנסה.
הערה: אתרי המכירות הפומביות מהווים מקור שופע לתמונות של פריטי אספנות, שאפשר ללקטם לצורך תערוכות היסטוריות-לימודיות.
על היזמים ומנהלי הפרויקט
- פרופ' עוז אלמוג הוא היזם, העורך המדעי ומנהל המיזם.
- ד"ר תמר אלמוג היא המנהלת הפדגוגית של המיזם.
פרופ' עוז אלמוג הוא היסטוריון וסוציולוג מהחוג ללימודי ישראל; ד"ר תמר אלמוג היא מומחית לתרבות צעירה ולהוראה אלטרנטיבית מהחוג למדעי הלמידה וההוראה. שניהם חברי סגל וותיקים באוניברסיטת חיפה ונמנו בעבר (2007-2016) על צוות החוקרים הבכירים במוסד שמואל נאמן למדיניות ציבורית בטכניון.
תמר ועוז מגיעים לפרויקט הישראליאנה עם ניסיון עשיר שכולל פרסום עשרות מאמרים וספרים העוסקים בתרבות הפופולרית בישראל, לצד מאות שיעורים והרצאות הקשורים לתחום (באקדמיה ומחוצה לה).
ב-2008 הקימו השניים את פורטל המידע "אנשים ישראל – המדריך לחברה הישראלית" שהקדים את זמנו (מבחינה טכנולוגית ותכנית) ושירת אלפי גולשים (50,000 כניסות בחודש). הפורטל הזה, שנבנה בזמנו על ידי חברת RED ID, הופעל בחסות מוסד שמואל נאמן למדיניות ציבורית בטכניון וקתדרת אונסקו הבינלאומית "למחקר ולימוד תרבויות באמצעות האינטרנט" באוניברסיטת חיפה (תמר ועוז עמדו בראש הקתדרה).
ב-2012 הקימו עוז ותמר את "גלריית הרוח הישראלית" במבואה הצפונית של אוניברסיטת חיפה (8 מסכי ענק שיוצרים תצוגות דיגיטליות מתחלפות). במסגרת הגלריה הם אצרו 10 תערוכות שעסקו בתופעות מגוונות בחברה הישראלית - בדגש על נוסטלגיה וישראליאנה.
יועצים ומתנדבים במיזם
אנו אסירי תודה לכל התורמים למימוש החזון: המתנדבים, הארכיונאים, המומחים, והיועצים. תודה מיוחדת אנו חבים ל: המועצה לשימור אתרי מורשת, הדי אור, ישראל פרקר, צבי הנרי כהן, דייויד סלע, תמי קטש.
