top of page

תולדות טמרה מבעד לעין המצלמה


האמן סלאם מוניר דיאב

סלאם מוניר דיאב (سلام منير ذياب) הוא אמן, מפיק ספרי אמנות ותרבות, אוצר ומורה. מצייר בעיקר באקריליק על עץ ונייר, ומשלב בעבודותיו טכניקות מעורבות.


סלאם נולד (1979) וגדל בטמרה שבה הוא מתגורר ויוצר עד היום. הוא למד אמנות וחינוך לאמנות וסיים תואר ראשון ב-2002 ותואר שני ב-2010 במכללת אורנים.


את הסקרנות האינטלקטואלית ואת הזיקה לאמנות ירש סאלם מהוריו, שגם עודדו אותו לפתחם מגיל צעיר. במיוחד עודד אותו ללמוד ולהרחיב אופקים אביו מוניר דיאב - דמות מוכרת בחברה הערבית, ומי שכיהן כמנהל המתנ"ס הראשון בחברה הערבית (מ-1973 ועד 1998) - מתנ"ס טמרה הקהילתי ע"ש שיח' זכי דיאב.


בשנת 2005 נסע סלאם ללמוד בברלין. במסגרת לימודיו יצר עבודות שזכו לפרסום הן בברלין והן בישראל. אחת מהן היתה התערוכה המשותפת Peace of Art בהמבורג (2006). העבודה "פלסטין", אותה הציג סלאם בתערוכה זו, הכילה מילה כתובה שהורכבה מהדבקה של גרעיני חמנייה יחד עם אקריליק ואדמה על גבי עץ.

סלאם דיאב בסטודיו שלו בהמבורג, 2006. התצלום באדיבות האמן


דיאב שואב השראה ליצירותיו מההיסטוריה והגאוגרפיה הפלסטיניות ואפשר לחוש את נוכחות ביתו-מולדתו ברבות מיצירותיו.


בין התערוכות הרבות בהן השתתף בישראל, בולטת התערוכה In House שהוצגה בגלריה לאמנות אום אל-פחם. הפרויקט נמשך תשעה חודשים ולקחו בו חלק אמנים יהודים וערבים שפעלו בשיתוף פעולה יצירתי עם משפחות מהיישוב. לכבוד הפרויקט הופק קטלוג שבו תועדו בין השאר דברים שנישאו בסימפוזיון שעסק בשאלת מקומו, ייעודו ותפקידו של האמן הערבי הצעיר בחברה הישראלית.


בנוסף השתתף סלאם לאורך השנים בפסטיבלים לפיסול באבן. כך למשל בבית הגפן, כפר יאסיף, ירכא, שפרעם, ג'וליס, גינוסר וכפר מיעליא.


סלאם דיאב הוא חבר בוועד המנהל של עמותת "אבדא - עמותה לאמנים פלסטיים ערבים" – שנוסדה ב-1994 בכפר יאסיף. מ-2021 הוא מכהן כ יו"ר הנהלת העמותה.


טמרה בראי המצלמה

טַמְרָה (طمرة) היא עיר השוכנת בגליל התחתון כ-5 קילומטרים צפונית לשפרעם וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית לעכו. נכון ל-2021 מונה העיר 35,331 תושבים.


בתקופת המנדט השתייך הכפר לנפת עכו. במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בטמרה 1,111 תושבים, כולם מוסלמים.

לפי החלטת החלוקה, טמרה הייתה אמורה לשכון במדינה הערבית, אולם היישוב נכנע לכוחות צה"ל, ללא קרב, מעט לאחר סופו של מבצע דקל, במהלך מלחמת העצמאות. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית היישוב במהירות עקב תנועת פליטים מכפרים סמוכים שנעזבו או נכבשו כגון אל-בירווה, א-דאמון וא-רוויס.


בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. חלק מן השטחים החקלאיים של היישוב הופקעו לטובת יישובים יהודיים סמוכים כמו מצפה אבי"ב. ב-1996 קיבל היישוב מעמד של עיר.


בעיר פועלות מספר חברות מסחריות גדולות ובתוכן "מחלבות הגליל", בתי-בד אבו רומי גז עבדו, תחנת מילוי גז טמרה, פרי וירק טמרה, מפעל סלטי אלעותמאני טמרה וחברת סופיאן דיאב בע״מ לייצור דלתות.


בשנת 2020 יצא אור ספרו של סלאם דיאב "מאה שנות צילום בטמרה".

مائة عام على التصوير في طمرة (2020-1920) / مبادرة، بحث وارشفة: سلام منير ذياب ؛ مراجعة اللغة العربية: منير علي ذياب ؛ الترجمة العبرية: نواف عثامنة ؛ تحرير اللغة العبرية: بغداد للترجمة ؛ الترجمة الانجليزية: بغداد للترجمة.


התצלומים באדיבות סלאם מוניר דיאב


זהו פרויקט ייחודי ומרהיב שמשרטט את תולדות היישוב דרך תצלומים הסטוריים ששרדו החל משנת 1920 – השנה שבה צולמה התמונה העתיקה ביותר שנשמרה עד היום.


רוב התמונות צולמו במצלמות קטנות על ידי חוקרים וצלמים ונשמרו בדרך זו או אחרת בארכיונים פרטיים.


דיאב ערך תחקיר יסודי - עבר מבית לבית, ממשפחה למשפחה ומארכיון לארכיון, בארץ ובחו"ל. העבודה שערכה מספר שנים הניבה אוצרות ויזואליים בעלי ערך היסטוריוגרפי ואמנותי גדול.


הפרויקט הוא ציון דרך חשוב בתולדות העם הפלסטיני, ערביי ישראל, ההיסטוריוגרפיה המקומית והצילום ההיסטורי בפלשתינה ומדינת ישראל. יש לו גם ערך חינוכי גדול, משום שהוא מעודד שימור זיכרון מקומי ובניית ארכיון מסודר בכל יישוב ערבי ברחבי הארץ.

התצלומים באדיבות סלאם מוניר דיאב


תערוכת חוצות בטמרה

מאז שנת 2013 מקיימת עיריית טמרה, בשיתוף עם מרכז שיח' זכי דיאב, בית הידידות, עמותת אבדע, עמותת תל כיסאן (לקידום האמנות), מועצת הפיס לתרבות ואמנות ומוסדות נוספים בעיר - מצעד תרבות. מדובר באירוע חגיגי שבמסגרתו מונגשים לאורך חודש מרץ יוזמות תרבותיות מגוונות. במרץ 2022 נכללה במצעד התרבות תערוכת חוצות תחת הכותרת "100 שנות צילום בטמרה", המבוססת על ספרו של סלאם מוניר דיאב. במסגרת התערוכה קושטו מספר חזיתות של חנויות וכן קירות בית הספר החקלאי ובתי הספר היסודיים נעמת ואל בירוני.


ראש הוועדה הטכנית של עמותת אבדע אמר בפתיחת התערוכה: "אנחנו מנסים להשיג שתי מטרות באמצעות הספר והתערוכה. ראשית, לעודד אנשים לשמור תמונות ישנות לטובת הזיכרון הקולקטיבי, ושנית, להביא תרבות לרחובות העיר כדי שעוברי אורח יוכלו ליהנות הן מאמנות והן מלימוד על תולדות יישובם". עוד הוסיף ש"חסר לנו ידע בהיסטוריה של טמרה ולכן ספר כמו זה של סלאם דיאב תורם באופן משמעותי להבנת תולדות המקום ומחזק את הקשר של התושבים עם עברם." (معرض 100 عام على التصوير يزيّن أحياء طمرة, 16.3.2022)

התצלומים באדיבות סלאם מוניר דיאב


מקורות


留言


bottom of page